ידוע שביוון ורומא העתיקה השתמשו בקעקועים ע"מ לסמן עבדים, פושעים או כענישה.
הערכה כיום היא שבארה"ב יש כ-25 מיליון בני אדם הנושאים על גופם לפחות קעקוע אחד.
הגיל הממוצע לביצוע קעקוע הוא 18. הקעקוע בגיל זה מבטא הצהרה רגשית, חברתית או
פסיכולוגית שמתאימה לגיל ולמצב נפשי באותו זמן.
שינוי בגיל מביא איתו גם שינוים רגשיים פסיכולוגיים אשר ברוב המקרים שונים מאלו
שבגיל 18 ואז נוצר האורך בהסרת הקעקוע.
חומרים שונים ומשונים שימשו את מבצעי הקעקועים במהלך ההיסטוריה. חומרים אלה
לא עברו בקרה כמו תרופות או חומרי קוסמטיקה. לרוב בעלי הקעקועים לא יודעים מהו
החומר אשר יוצר את הקעקוע בגופם.
ידוע שהמשותף לכל חומרי הקעקוע הוא שהתאים האחראים על סילוק גופים זרים בגופינו,
לא מסוגלים לעכל ולסלק את החומר אשר ממנו עשוי הקעקוע.
הסרת קעקועים בעבר הלא רחוק כלל שחיקה מכאנית של העור ואפילו הסרה
בדרך כירורגית.
בתחילת שנות השמונים, לייזר על בסיס דו תחמוצת הפחמן CO2 הפך למועדף בהסרת קעקועים. טיפול בלייזר זה כלל אידוי חומר הקעקוע כולל רקמת העור שמעליו. תהליך זה
היה טוב ויעיל יותר משחיקה מכאנית אך הריפוי היה ממושך ואיטי ובכל מקרה נשאר פיגמנט
אשר הזכיר את מיקום הקעקוע.
בעשרת השנים האחרונות, לייזרים מסוג Q-switched lasers התגלו כיעילים ביותר
בתחום הורדת קעקועים בפרט ופיגמנטים נוספים בכלל. לייזרים מסוג זה מעבירים אנרגיה
גבוהה מאוד, בזמן קצר מאוד ובכך יתרונם הגדול.
יש צורך להתאים את אורך הגל של הלייזר לצבע הפיגמנט המטופל. קרן הלייזר עוברת
דרך החלק החיצוני של העור כמעט בלי לפגוע בו ומגיעה ישירות לחומר הקעקוע.
האנרגיה של הלייזר מפוררת את חומר הצבע של הקעקוע או פיגמנטציה אחרת ומאפשרת
לתאי הגוף לעכל ולסלק את החומר.
